בדיון האם אפשר להסתמך על העתק של צוואה במקום המקור, הועלתה הדרישה שמי שמבקש להסתמך על ההעתק חייב להראות שעשה כל מאמץ על מנת לאתר את הצוואה המקורית, ולמרות זאת לא נמצאה; בנוסף עליו להוכיח את קיומה של הצוואה ואת צורתה המדויקת, תוכנה וההוראות שהיא כוללת ברמה גבוה של פירוט. במקרה דנן לא הצליח התובע להרים את הנטל, ובית משפט הוסיף, שגם אם היה מצליח, עדין היה נכשל בתביעתו. כדי שהצוואה שהעתקה הוגש, שהיתה צוואה בעדים, חייבת לעמוד בשני תנאים מצטברים כדי לתקן בה פגם צורני. הראשון הוא שתהא בכתב ותובא בפני שני עדים; והשני הוא העדר ספק כי צוואה זו משקפת את רצונו החפשי והאמתי של המצווה.

באותו העתק של הצוואה לא נמצא דבר במקום המיועד לחתימת העד השני, זולת מספר קוים ואיש לא הצליח לזהות את החותם. העדה הראשונה נמצאה והתברר שהיא התבקשה ע"י המנוח לחתום כעדה, רק כדי לזהות את חתימתו. אמנם אמר לה שמדובר בצוואה, ולא הוסיף. פעולה זו לא עומדת בדרישת החוק בדבר הבאת הצוואה בפני העדים. יכול המצווה להקריא את הצוואה, או לציין בפני העדים שזו צוואתו לעשיה לאחר מותו – ואת זה לא עשה.

בכך שלא "הביא את הצוואה" בפני עדה אחת, כבר נפסלה הצוואה שכן הנושא החשוב ביותר בעת בחינת פגמים בצוואה הוא מה היה רצונו של המנוח. משלא הצהיר זאת בפני העדה, פסולה צוואתו ובמקרה זה לא התקבל העתק. [תע (אשד') 46969-03-10]

מה ניתן ללמוד? – חתימת העדים, לא באה רק לאשר שאכן המצווה הוא שחתם, אלא חובה עליו להקריא ולהצהיר בקול שזאת צוואתו לעשייה לאחר מותו.

מקסים ארבל, משרד עורכי דין רחוב התדהר 17, ת.ד. 4379 רעננה

צור קשר – office@arbel-law.co.il 09-7441699

*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או האתר אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.