צרכן של המעדן "מווּ" טען שחרף הצגתו, אין קשר בין המוצר לבין שוקולד. הוא דרש שהחברה תשלם יותר מ-81 מיליון שקל על ההטעיה. מה נקבע?
צרכן של מעדן "מווּ" של "מילקו תעשיות" (לשעבר טרה) הגיש בקשה לתובענה ייצוגית נגד החברה בטענה שחרף אופן הצגתו, הקשר בין המעדן לבין שוקולד הוא מקרי בלבד. הוא העריך את סכום התביעה ביותר מ-81 מיליון שקל, אבל לבסוף אישר בית המשפט המחוזי בחיפה הסכם פשרה שלפיו תתרום החברה מוצרים בשווי 80 אלף שקל לעמותת "לתת".
התובע, שבמשך שנים קנה את המעדן, גילה כי אף שהמוצרים מיוצרים ומשווקים על ידה תחת השם "מווּ שוקולד", הם למעשה לא מכילים שוקולד כלל. לדבריו, החברה הכשילה אותו ואת כל ציבור הצרכנים שרכש את המעדן והטעתה אותם. באוקטובר 2013 הוא תביעה נגד "מילקו תעשיות" ובקשה לאשר אותה כתובענה ייצוגית בטענה להפרת הוראות חוק הגנת הצרכן וצווי הוראות סימון המוצרים.
לדבריו, התקן הישראלי קובע שאסור לכנות כך מוצרים שלא מכילים שוקולד, ועל החברה היה לכנות ולסמן את המעדנים בשם "בטעם שוקולד". הוא ביקש העריך את תביעתו האישית בסכום של 778 שקלים בגין רכישה של 8 מוצרים בחודש במשך שנתיים, ועוגמת נפש. הוא העריך כי כ-105 אלף בתי אב בישראל רכשו את המעדן בכמות דומה, והעמיד לפיכך את סכום התובענה הייצוגית על 81,690,000 שקל.
החברה טענה מנגד שהמילים "בטעם שוקולד" צוינו בשני מקומות שונים על גבי האריזה. היא הוסיפה כי כל המידע על מרכיבי המוצרים הופיע גם הוא על האריזה כחוק, כך שגם אם החברה חרגה מעט מהוראות התקן, לצרכנים לא נגרם כל נזק בפועל.
בשל הסיכונים והסיכויים הטמונים בתביעה, הצדדים הגישו ביולי 2014 בקשה לאישור הסדר פשרה בבית המשפט. הצדדים הסכימו שלא ניתן לאתר את כל חברי הקבוצה שרכשו את המוצרים ולפצותם, ומשכך החברה תתרום מוצרים בשווי 80 אלף שקל לארגון "לתת", שיעביר רבע מהתרומה לכפר הנוער "הודיות" ואת היתר לאוכלוסיה במצוקה.
עוד הוסכם כי למבקש ישולם גמול של 5,000 שקל, ושכר טרחה של 30 אלף שקל בתוספת מע"מ לעורך דינו.
שכר טרחה גבוה
היועץ המשפטי לממשלה הגיש לבית המשפט את עמדתו וציין כי אינו מתנגד להסכם עצמו, אך לדעתו הסכומים המומלצים כגמול ושכר טרחה לתובע ולעורך דינו גבוהים, לכן יש להפחיתם ולהוסיף את הסכום המופחת לתרומה ל"לתת".
השופטת יעל וילנר קבעה כי נוכח הקושי שבהוכחת זהות חברי הקבוצה והנזק שנגרם להם – תרומה במקום פיצוי היא פתרון ראוי. היא קיבלה את עמדת היועץ המשפטי לממשלה בקשר לשכר הטרחה לעורך הדין, וקבעה כי הוא גבוה מדי בהתחשב בעובדה שהתובענה שהסתיימה פשרה.
לפיכך אושר הסדר הפשרה וניתן לו תוקף של פסק דין, אך שכר טרחת עורך הדין הופחת והועמד על 18 אלף שקל בלבד. עם זאת, השופטת קבעה כי לא ראוי להגדיל את סכום התרומה המוסכם על ידי הוספת הסכום שהופחת משכר הטרחה אליה. הגמול לתובע המייצג נותר על כנו.
צדק בית המשפט כשקיבל את ההסכם, שמדגיש את כוחן וחשיבותן של התביעות הייצוגיות. בקביעת שכר הטרחה למייצגים יש להתחשב ברצון המחוקק לעודד תביעות שכאלו, אבל גם להתחשב באלמנטים ייחודיים לכל מקרה, כפי שציין בית המשפט.